יום ראשון, 31 ביולי 2016

בלוגולדת 4

היום בלוגולדת - יום הולדת לבלוג שלי. היום לפני 4 שנים התחלתי לכתוב...ומאז לא הפסקתי
הצצתי קצת בשנים קודמות ושמתי לב שציינתי את הבלוגולדת רק פעם אחת - במלאת שנה לתחילת הכתיבה.
אז הייתי בעיקר מרוצה מעצמי שהצלחתי להתמיד בכתיבה, שמצאתי את עצמי במקום טוב במלאת שנה לעזיבת העבודה, פעולה שכה ציפיתי לה ובמקביל כה חששתי מפניה.

וחשבתי לעצמי שבאמת אין צורך בציון מיוחד ליום הזה - מבחינתי זהו יום ככל הימים.

חמישי וששי היום ימים ממש טובים עם החיילת שלנו.
בחמישי סוף סוף נכנסנו לחדר האימון כדי לקיים את "שיחת ההיכרות" שהבטחתי לה.
שיחת ההיכרות היא השיחה הראשונה בתהליך של אימון, אבל קיימתי שיחת היכרות כזאת עם כל בני משפחתי וחלק מחברי וחברותי.
במקור זה היה לצרכי תרגול, ונדרש כחלק מתכנית המאמנים. אבל מהר מאד התברר לי כמה אנשים נהנים מהשיחה הזאת.
גיליתי כמה עוד אפשר להכיר מישהו אחרי שנים של היכרות, בזכות השיחה הזאת, וכמה הרבה פעמים אנשים פתאום מוצאים את עצמם חושבים על דברים שהם אף פעם לא חושבים עליהם - בזכות השיחה הזאת.
החיילת "עפה" על שיחת ההיכרות הזאת, זה ממש עשה לה טוב.
וגם בהמשך היום וגם בששי בבוקר יצא לנו עוד לשוחח - לבד ועם T - ואני מתחילה להרגיש את ההתקרבות, את יחסי האמון שממשיכים להיבנות בינינו לבינה.

אחרי הצהריים בששי הקפצתי אותה לתחנת הרכבת (כבר אין אוטובוסים בשעה כזאת) והיא נסעה לסוף השבוע אל חברה.
עוד לפני שהיא נסעה התברר לה שהחברה שינתה כבר על דעת עצמה את כל מה שהן תכננו לסוף השבוע הזה, בלי להתייעץ איתה, ועוד הספקנו לנהל שיחה קצרה על העניין הזה - איך זה תמיד קורה לה שאנשים קובעים איתה משהו ובסוף עושים מה שבא להם ויוצאים מתוך הנחה שהיא תהיה בסדר עם זה.
החיילת הבינה שיש לה שיעור מאד גדול ללמוד בנושא הזה, ונראה לי שעוד נעבוד על כך בהמשך.

לא בישלנו בכלל בסוף השבוע הזה, גם בתי לא באה עם המשפחה לארוחה וגם החיילת לא היתה - אז רבצנו לנו בבית עם ספר, טלוויזיה, מחשב - וזה היה ממש נחמד לשם שינוי.

בשבת התעמלנו בקאנטרי, אבל הישיבה למעלה על הגבעה היתה ממש בלתי נסבלת בגלל החום הזה - כן אפילו שם במיקרו אקלים המפורסם שלנו לא ניתן היה לשבת מפאת החום הכבד.
בתי סימסה אם בא לנו להיפגש איתם לצהריים וקפצנו על ההזדמנות לראות אותם (ואת הקטנטנים בעיקר) ואכלנו יחד ב-BBB ברננים - לא רחוק מהקאנטרי.

היום הפתיעו אותי בתיבת הדוא"ל הנכנס שלוש פניות דרך אתר האינטרנט שלי - הסתבר שמנהלת בית הספר היסודי שפניתי אליה בהצעה לאימון שלה ושל הצוות שלה הפיצה את השמועה.
בינתיים תפסתי רק אחת מהן בטלפון - היא ביקשה עוד פרטים ואמרה שתחשוב על זה ותחזור אלי.

לא זוכרת אם סיפרתי כאן אבל המאמן שלי הודיע לי ולשאר משתתפות קבוצת המנטורינג שלנו, שהוא החליט להעניק אימון בתרומה לכל אחת מאיתנו, שנוכל לתת במתנה למישהו. כלומר, כל אחת מאיתנו יכולה להפנות אליו מישהו למפגש אימון חד פעמי בחינם.
כולנו התלהבנו מזה מאד, כמובן, ואני מייד הפניתי אליו את חברתי הטובה מ'.
עכשיו היא התקשרה אלי באלפי תודות על המתנה הנהדרת, האימון היה לה כל כך טוב וכל כך עוצמתי, שזה ממש הפתיע אותה.
אני ממש שמחה. שמחה שהוא הציע, שמחה שחשבתי עליה, שמחה שהיה לה כל כך טוב.

שבוע מלא פעילות לפני - וכעת נראה לי שאחזור אל נילס הולגרסן ואווזי הבר.... אני ממש נהנית מהספר הזה!

וגם כאן 

אין תגובות: