יום שלישי, 16 במאי 2017

נרשמתי ל-DAY TWO

נרשמתי לבדיקה ההיא של המיקרוביום של חיידקי המעיים.
מלאתי את השאלון המאד מאד מפורט שלהם, שמתאר בין השאר את אורח חיי, פעילות גופנית, מה אני אוכלת אבל גם מה אני אוהבת לאכול מכל קבוצות המזון.
בנוסף העברתי תוצאות בדיקות דם, היסטוריה רפואית...גובה ומשקל כמובן....הכל.
אני אמורה לקבל מהם ערכה שתכלול מד סוכר - אליו אצטרך להתחבר למשך שבוע, או שבועיים - לא זוכרת - ואז להחזיר להם אותו עם התוצאות (שינויים ברמת הסוכר בדם במהלך היממה).
בזמן הזה אצטרך לתעד את כל הפעילות היומית שלי, כולל אוכל, שינה, פעילות גופנים וכו.
בנוסף אצטרך לתת להם דגימת צואה.

אחרי ניתוח כל הנתונים במשך כמה שבועות, הם אמורים להחזיר לי המלצות לגבי מאכלים "טובים" ו"רעים" ספציפיים לי לפי אוכלוסיית חיידקי המעיים שלי (ואני מניחה גם תוצאות מדידת הסוכר).

יהיה מעניין.
בינתיים הם הפנו אותי לאפליקציה שלהם בה ניתן כבר עכשיו להתחיל את התיעוד והמעקב. המסכים נראים ככה:
זה המסך הראשי, שבו יצטברו הנתונים שאזין כל יום


אם אני לוקחת על + נפתח לי תפריט בו אני יכולה לבחור מה להזין: איך אני מרגישה היום, מידות (כמו משקל, לחץ דם, סוכר ועוד), מתי הלכתי לישון ומתי קמתי ומה היתה איכות השינה, אילו תרופות לקחת ומתי, איזו פעילות גופנית עשיתי, מתי ובמשך כמה זמן, וכמובן מה אכלתי, מתי, מה היתה מידת הרעב שלי באותו הזמן וכמה זמן ארכה הארוחה.

במסך הזה למשל אני יכולה לציין כמה "רגשות" בבת אחת. למשל גם לחץ וגם כאבים....

בקיצור - אפילו בלי הבדיקות שלהם, רק עם מעקב עצמי, אני כבר יכולה לעקוב באופן מדויק על מה קורה איתי.
הוא מסכם למשל את הקלוריות, חלבונים, פחמימות ושומנים של כל ארוחה וסך הכל עד עכשיו היום.

בינתיים היום זה היום הראשון שאני מרגישה "נורמלית" מבחינת המשקל - לא נפוחה, לא "מתפוצצת" בתור העור של עצמי. אולי הגוף התרגל לדיאטה החדשה.

מעבר לזה התקינו לנו אתמול סוף סוף את המזגן החדש ובינתיים (טפו, חמסה, עיגולים) הוא מדהים, שקט, מקרר כמו שצריך. חזרנו לחדר השינה שלנו 😍

מצד שני אתמול בבוקר כשהתעוררנו (עדיין בחדרו של הבן) הרחנו מכיוון המרתף ריח של שתן.
כמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא מאיפה נובע הריח!
שטפתי את הריצפה כבר פעמיים, וגם דפנות של ארגזים, מיכלי פלסטיק וארונות (כי קראתי באינטרנט שלפעמים החתול "מרסס" על משטחים אנכיים ולא אופקיים) עם מים וסודה לשתייה (בהנחיית פסיכולוגית החתולים, לניטרול הריח) אבל זה עדיין לא נעלם ומיקומו הספציפי של הריח נותר עדיין בגדר תעלומה.

ביננו אין לה (אם זו באמת היא, ולא הוא) שום תירוץ הפעם. היינו בבית שנינו, בלי אורחים, בלי נכדים, לא נסענו לחו"ל...הדלת שלנו היתה פתוחה בפניה גם בלילה - כך שהיא לא הרגישה נטושה בשום שלב. היא קיבלה אוכל שהיא אוהבת, ארגז הצרכים תקין............. אז מה קורה?????????

אין תגובות: