יום רביעי, 20 בספטמבר 2017

חזרה ארצה בערב ראש השנה

יש לי עוד המון המון לספר על יפן, ויש כבר פוסט מוכן בטיוטות על ימים 6-7 של הטיול, אבל אתמול בערב חזרנו ארצה, ועכשיו ערב ראש השנה, ובא לי לכתוב עדכון קצר.

כיף לחזור הביתה, תמיד כיף לנו לחזור הביתה, ובכל זאת הפעם לא ממש הרגשנו תוך כדי הטיול את הגעגוע הכבד ואת הכמיהה לחזור למרות שזה היה טיול ארוך - שבועיים וחצי.
היפנים מוזרים - אין ספק. כל יום הופתענו ממשהו חדש. כל יום למדנו עוד משהו.
אבל היה לנו טוב שם, היה נעים ונוח. ושונה. ומסקרן. וגם טעים.

בטיסה מטוקיו לסיאול "דפקו אותנו" עם טיסה שהופעלה על ידי חברת ה-Low cost של Korean Air (חברת Jin Air).
לטוס ב-Low Cost כידוע זה לטוס באוטובוס מעופף. אין מקום לרגליים (גם לקטנים כמוני), אין ממש כיבוד, אין כמובן מערכת שמע או סרטים, מטען לנייד....כלום.
ויחד עם זאת זה היה נעים ונוח יותר מאשר טיסה ב-UP של אל על........וזו היתה טיסה קצרה יחסית (שעתיים ועשרים דקות). אז לא קיטרנו יותר מדי.

הטיסה מסיאול ארצה היתה מעולה, אמנם ארוכה מאד (11 שעות) שירות מדהים ומושבים נוחים, ראיתי אולי ארבעה סרטים וגם התקדמתי עם הספר ("עין החתול" של מרגרט אטווד, אותו לא פתחתי ביפן אפילו פעם אחת), ונמנמתי קצת (זו היתה טיסת יום אז לא ממש הצלחתי לישון).

איך שנחתנו כבר הרגשנו בהבדל בין שם לפה. בין השקט והתורים המסודרים והניקיון המופתי - לבין ארצנו הקטנטונת.
נהג המונית לא הפסיק לקשקש בחביבות במהלך כל הדרך הביתה, וזה היה כל כך מוזר ויוצא דופן עבורנו......

הפעם החתולים קיבלו את פנינו ללא הפתעות מטרידות. השכנה וילדיה נכנסו יום יום לטפל בהם, להאכיל אותם ולנקות את ארגז הצרכים שלהם, והכל עבר חלק, לשם שינוי.
מה שכן - אי אפשר בלי תקלות - המזגן בחדר השינה שלנו לא קירר. והוא חדש לגמרי (אולי חודשיים)...........

כיון שהיתה זו שעת לילה מאוחרת, פשוט הלכנו לישון בחדר של בני, שם עבד המזגן באופן תקין, והתקשרנו למתקין דבר ראשון בבוקר.
לשמחתנו ולהפתעתנו הוא הגיע מיד, ואז התברר שבזמן שנעדרנו עשתה חברת החשמל עבודות באזור שלנו, והם.....הפכו את הפאזות בלי ליידע את התושבים. בשיחה עם שכן, התברר שאצלו כל המזגנים לא עבדו בעקבות עבודות התחזוקה האלה.

למזלנו ברגע שאיש המזגנים הבין שזו הבעייה, הוא סידר את העניין מיד. אבל באיזו חוצפה עושה חברת החשמל דבר כזה (שעולה לכל התושבים כסף ודאגה ועצבים)....לא ברור.

הערב אנחנו מוזמנים לבתי וחתני לארוחת ערב חג.
זו הפעם הראשונה שהם מארחים בביתם לערב חג, וגם אמו של חתני תהיה שם, כמו גם אחותו הגדולה עם משפחתה.
שמחנו מאד כשהתברר שהם מארחים. זה היה רעיון של חתני, שאוהב מאד לארח.
לשאלתנו איך אפשר לעזור, התבקשנו להביא קינוח, אז ממש ברגעים אלה מכין T גם עוגת דבש וגם עוגת גבינת שמנת עם פטל אדום (הוא רצה אוכמניות, אבל בדיאטת ה-DAY TWO שלי פטל אדום מקבל ציון גבוה יותר -B - מאשר אוכמניות, שמקבלות C).

לא נותר לי אלא לאחל לעצמי ולכולם שנה טובה, טובה יותר מקודמתה אם אפשר.
הרבה בריאות, ואם אפשר אז גם קצת נחת מהחיים, מהמשפחה, מהחברים, מהעבודה, כל אחד מעצמו

שנה טובה וחג שמח


אין תגובות: